כתובת
טום לנטוס 10,
נתניה
מה לצפות בטיפול EMDR?
טיפול EMDR שונה באופן מהותי מטיפול דינמי קלאסי. זהו תהליך מובנה ומבוסס פרוטוקול, עם מעורבות ישירה מעטה יותר מצד המטפל/ת לעומת גישות טיפול אחרות.
המטפל/ת מנחה את התהליך, אך למעשה המוח שלך הוא שעושה את העבודה - מנסה לעבד, לרפא ולהשלים חוויות שלא עובדו עד הסוף.
במהלך הטיפול ייתכן שתופיע תחושת מוזרות או חוסר שליטה, במיוחד כשפוגשים לראשונה את "הגירוי הדו-צדד" (Bilateral Simulation) - מרכיב מרכזי וייחודי ל- EMDR, שכולל תנועות עיניים או גירויים תחושתיים אחרים. לעיתים זה עשוי להרגיש מוזר או מלאכותי בהתחלה, אך לרוב מדובר בתחושת מעבר שחולפת עם התקדמות התהליך.
מה אומר המחקר על EMDR?
האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (APA) ממליצה בחום על EMDR כטיפול יעיל להפרעת פוסט-טראומה (PTSD). מעבר לכך, מחקרים מראים כי השיטה יכולה לסייע גם בהתמודדות עם חרדה, דיכאון, אובדן וטראומות ילדות.
EMDR נחשב לאחד מהטיפולים הנחקרים ביותר בתחום בריאות הנפש, בעיקר בשל הצלחתו המשמעותית בטיפול בטראומה.
למי EMDR יכול להתאים?
EMDR עשוי להתאים לילדים, בני נוער ומבוגרים שחוו טראומה, סובלים מחרדה, מתמודדים עם קשיים בין-אישיים או חווים בעיות שינה.
עם זאת, הטיפול אינו מתאים לכל אחד. במצבים של ניתוק חמור (דיסוציאציה גבוהה) או כאשר קיימים סימפטומים פסיכוטיים פעילים - יש לשקול גישות טיפול אחרות או שלבים מקדימים לפני התחת EMDR.
המקום של EMDR בעבודה הטיפולית שלנו
אנו חוות את EMDR ככלי עוצמתי שמסייע להגיע לעומקים רגשיים ולעיתים גם לתוצאות מהירות ומשמעותיות. עבור מטופלים ומטופלות רבים, זהו תהליך שיכול להיות גם חושף וגם מפתיע – ולעיתים אף להתקבל כחוויה משחקית ובלתי צפויה.
EMDR הוא אחד מהכלים האינטגרטיביים שאנו משלבות בטיפול, מתוך התאמה אישית לצרכים, לקצב ולמטרות של כל אדם.
טיפול EMDR
עיבוד מחדש של זיכרונות טראומטיים
בקליניקה אנו משלבות את שיטת EMDR כחלק מהעבודה הטיפולית. EMDR היא גישה אינטגרטיבית ויעילה להתמודדות עם מגוון רחב של קשיים, במיוחד כאשר קיימים זיכרונות כואבים או טראומטיים שלא עובדו במלואם. השיטה מגייסת את שתי ההמיספרות של המוח (חצאי המוח) כדי לעזור למערכת העצבית לעבד מחדש את החוויה הפוגענית.
לעיתים, במיוחד בעקבות טראומה, הזיכרון "נתקע" והמערכת מתקשה לעבד את האירוע באופן מלא. אזורים מסוימים במוח עלולים להפסיק לפעול באופן תקין:
-
אזור ברוקה, האחראי על היכולת לבטא במילים את חוויה, "נכבה".
-
הקליפה הקדם-מצחית (dorsolateral prefrontal cortex), שמסייעת להבין את מימד הזמן, יוצאת לפעולה.
-
התלמוס, אשר מתרגם תחושות גוף למשמעות, מוצף.
-
וההיפוקמפוס, שאמור לאחסן את החוויה בזיכרון ארוך טווח, מתקשה לתפקד.
במילים אחרות, המוח לא מצליח להבין או לארגן את מה שקרה לכדי סיפור שלם, ולכן הזיכרון נותר מקוטע, מציף ומעורר מצוקה.
באמצעות EMDR, מתאפשר למוח "לסגור מעגל" ולעבד את החוויה באופן עמוק יותר. כשהעיבוד מתרחש והחוויה מקבלת משמעות חדשה, הסימפטומים - שבעצם מהווים ניסיון של המוח להתמודד עם מה שלא עובד - נחלשים ולעיתים אף פוחתים באופן משמעותי.